פרסומים מקצועיים

   לזקוף שווי שימוש ברכב לפי לשון התקנות

בית המשפט העליון הכריע, לאחרונה, בשני ערעורים על אופן החישוב של זקיפת שווי השימוש ברכב צמוד.בשני המקרים הותקנו בכלי הרכב "מערכות מדידה" של "save tax" המאפשרות מעקב ורישום הנסיעות בכלי הרכב באופן בו הנהג יכול להגדיר בתחילת כל נסיעה באם מדובר בנסיעה "פרטית" או בנסיעה "עסקית". בהתאם לנתונים שמפיקה המערכת, זקפו החברות את שווי השימוש ברכב בהתאם להיקף השימוש שנעשה בכלי הרכב שלא לצורך העבודה. בשני המקרים דחה פקיד השומה את החישוב וקבע כי אין לסטות מהוראות הנוסחה לחישוב שווי שימוש ברכב כפי שנקבעה בתקנות.החברות טענו כי יש מקום לסטות מלשון התקנות, לאור התכלית האובייקטיבית של התקנות להטלת "מס אמת" וטענו כי היצמדות ללשון התקנות יוצרת שורה של עיוותים מהותיים המביאים להטלת מס גבוהה מהיקף ההנאה הנובעת מהשימוש הפרטי ברכב. כלי הרכב נכפים על העובדים מתוקף עבודתם והנאתם היא שולית ואגבית למטרה העיקרית של השימוש ברכב כ"אמצעי ייצור". הודגש כי המערכת שהותקנה בכלי הרכב מהווה חלופה כלכלית מהימנה לצורך כימות "טובת ההנאה" שמקבל העובד מהשימוש הפרטי ברכב.פקיד השומה טען כי לשון התקנות ברורה והפרשנות אותה מבקשים הנישומים לאמץ חסרת כל בסיס לשוני. המחוקק היה ער לכל הטענות שמעלים הנישומים לפיהן ההסדר שנקבע בתקנות אינו מדויק עבור כל נישום, אולם הנוסחה שנקבעה בתקנות מקורה בשיקולי יעילות וודאות והיא מבוססת על מספר רב של אומדנים. עוד טען פקיד השומה כי המערכת לא מהימנה וניתנת לשיבוש ולא ניתן "לסמוך" עליה.בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים מן הטעם שהנוסחאות לחישוב שווי שימוש ברכב מהוות חזקה שאינה ניתנת לסתירה. אמנם יש לפרש את דיני המס גם על פי תכליתם אולם לשון התקנות ברורה והיא קובעת נוסחה שאינה משתמעת לשתי פנים. שיקולי יעילות בגביית המס ושיקולי הוודאות גם הם אינטרסים המנחים את שיטת החישוב של שווי השימוש.באשר לטענות החברות כי אופן חישוב שווי שימוש מעורר חשש לפגיעה בעקרון היסוד של גביית "מס אמת", קבע בית המשפט כי המחוקק בחר להעדיף את שיקולי היעילות והוודאות על פני שיקולים של דיוק ביחס לנישום ספציפי. עוד נקבע כי מדובר בטובת הנאה היוצרת קושי של ממש בכימות ובעמידה על ערכה הכלכלי ביחס לכל נישום ונישום.​

הקלות בהליך מימוש הטבות מס לילדים עם נכות קשה: לא יצטרכו לעבור ועדה רפואית לקבלת הטבות מס​

רשות המסים ומוסד לביטוח לאומי פוטרים ילדים בעלי נכות קשה מבדיקה כפולה בועדה רפואית (אחת לצורך קצבת נכות ושניה לצורך פטור ממס, הקלה במס רכישה וזכות למשיכת קופת גמל ע"י הורים). מעתה ילדים נדרשים לעבור ועדה רפואית אחת לכל התחומים הנ"ל. למידע נוסף ראו קישור להודעה https://taxes.gov.il/About/SpokesmanAnnouncements/Pages/sa270819-3.aspx

עוד על רווחי ממסחר במטבעות קריפטוגרפים

 רשות המיסים פונה, בעת האחרונה, אל אלפי ישראלים אשר לגביהם קיים מידע כי הם סוחרים במטבעות קריפטוגרפים, במסגרת הליך אינטנסיבי לגביית מס מרווחים ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים.השאלה האם המטבעות הווירטואליים מהווים מטבע לגיטימי או לחילופין "נכס", המהווה באופיו מסלול השקעה, הוכרעה על ידי רשות המסים, ויש לה חשיבות משמעותית לעניין המס שיוטל על הרווח המופק מהמסחר במטבעות ;  באם המטבע הווירטואלי נחשב מטבע, אזי עליית ערך בשוויו תחשב כ"הפרשי שער" אשר פטורים ממס בידי יחיד. לעומת זאת, במידה והמטבע הווירטואלי הינו "נכס" אזי הרווח שנוצר מעליית ערכו יהיה חייב במס בהתאם לאופי ההשקעה ויכול להתחיל (בידי יחיד) בשיעור מס של 25% ועד לשיעור של עד 47% (לא כולל מס יסף). לאחרונה, פורסם פסק דין מחוזי בעניין נועם קופל בו החליט השופט ד"ר ש. בורנשטיין לצדד בעמדת רשות המיסים כפי שהוזכרה לעיל. חרף זאת יוער כי בית המשפט מזכיר באמרת אגב כי ישנה אפשרות סבירה שבעתיד, ככל ויהיו שינויים במדיניות המונהגת כלפי המטבע על ידי המדינה, יכול ותתקבל הטענה כי הרווח ממכירת מטבע ווירטואלי תסווג כהפרשי שער הפטורים ממס.  בד-בבד, ישנה אפשרות שהמסחר במטבעות הווירטואליים יגיע לכדי פעילות עסקית בידי מי שסוחר בהם ועל אותו רווח יחול שיעור המס השולי בנוסף למע"מ  וביטוח לאומי.רשות המיסים מתייחסת גם לאפשרות של תשלום תמורה עבור נכס או שירות באמצעות המטבעות הווירטואליים, וקובעת כי יראו כתמורה את השווי ההוגן או לחילופין את המחיר הנקוב של המטבע הווירטואלי. משמע ; מי שהזמין פיצה ושילם בביטקוין, ייראה כמי שמכר נכס בשווי עלות הפיצה, וחייב בדיווח לפקיד השומה על רווח ההון שנצמח לובחוזר מתייחסת רשות המיסים גם לשחלוף של מטבעות אחד בשני וקובעת כי בעת שחלוף נוצר למעשה אירוע מס וקמה חבות במס על הרווח שנוצר כתוצאה מהשחלוף. יוער כי גישה זו מעלה קשיים לא מעטים מכיוון שיש קושי ממשי בתחום המטבעות הווירטואליים לזהות את השווי של המטבע כאשר ההמרה היא בדרך של שחלוף במטבע אחר.כאמור, רשות המיסים פועלת במאמץ רב בכדי לאתר משקיעים, סוחרים וכורים בתחום המטבעות הווירטואליים. הפעולה כוללת שימוש בדרכים מגוונות ויצירתיות, לרבות מעקב אחר המשקיעים ברשתות החברתיות, בפורומים המתמחים במסחר במטבעות הווירטואליים, שימוש בהצלבות מידע מתוחכמות בין מידע שמגיע ממקורות שונים ואף איסוף מידע על המשקיעים מפלטפורמות המסחר השונות דרכן מתנהל המסחר. מאמצים אלו העניקו לרשות המיסים רשימה משמעותית של ישראלים בעלי פוטנציאל לרווח ממסחר כאמור, אשר על בסיסה נשלחו אליהם פניות שונות אשר חלקן כוללות דרישה לדיווח נקודתי ומצומצם יחסית רק לגבי תחום פעילות המטבעות הווירטואליים וחלקן כוללות אף דרישה להגשת דו"ח שנתי מפורט.יובהר כי רווח מעסקה במטבע וירטואלי, גם אם הוא במסגרת עסקה חד פעמית, מחייב דיווח לרשות המיסים, בתוף 30 ימים, כמו כל רווח הון שנצמח. אי דיווח במועד הינו עבירה פלילית. משקיע אשר לא דיווח על רווחים כנדרש וקיבל פניה מרשות המיסים צריך להיענות לפנייה ולמסור את הפרטים הנדרשים. באם הדרישה היא רק בנוגע לפרטי העסקאות שבוצעו אזי מדובר בשלב הראשון בנתונים "טכניים" אשר יש להעבירם כפי שהם. לעומת זאת, באם הפנייה היא להגשת דו"ח שנתי מלא אזי יש לתת את תשומת הלב על אופן הדיווח.יש להישמר, בעריכת הדיווח, ממצג  אשר יכול ויכלול סממנים של פעילות עסקית במסגרת המסחר כאמור. סממנים כאלו יכולים להיות תדירות העסקאות, ההיקף הכספי שלהן, אופן המימון של המסחר, הידע והבקיאות של הנישום בתחום, משך זמן ההחזקה של המטבע עד למימושו ועוד.ככל והסממנים אשר הוזכרו יעידו על מאפיינים מסחריים, המשקיע יהיה חשוף להטלת שיעורי מס גבוהים, להטלת מע"מ על הרווח שנוצר לו וכאמור גם תשלומי ביטוח לאומי בשיעורים גבוהים יחסית.  מי שמשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים, צריכים לשים לב כי יכול ויהיו גם יתרונות בדיווח על מסחר במטבעות הווירטואליים ; ככל שלנישום הפסדים ממסחר במטבעות וירטואליים, ניתן יהיה לקזז הפסדים אלה כנגד רווחים פסיביים אחרים (כגון, מכירת מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, מכירת ניירות ערך או נדל"ן) שצמחו או יצמחו לנישום בשנים שלאחר מכן. אם וככל שפעילות המסחר במטבעות תעלה כדי פעילות עסקית ויתגבשו הפסדים בגינה, הרי שניתן יהיה לקזז הפסדים אלה מכל הכנסה לרבות הכנסות ממשכורת.  

משיכת עודפים מקופה מרכזית לפיצויים​

 ביום 11.06.2017 פרסמה רשות המסים הנחייה העוסקת ביתרות צבורות בקופות מרכזיות לפיצויים.בהנחייה (חוזר 04/2017) נקבע כי בדיקת העודף בקופה המרכזית לפיצויים ומשיכתו, תיעשה כל שנה עד ליום 31.03 של השנה העוקבת ; אם אין עודף בקופה, אין צורך בפעולה כלשהי ואין צורך לפצל את הכספים לקופות האישיות.הכספים שנצברו בקופות המרכזיות לפיצויים נועדו להבטיח את זכויות הפיצויים של העובדים אשר תקופת העסקתם החלה לפני 31.12.2007 . משכך, יש לבחון את חבות הפיצויים לתום השנה (31/12/2018) לעובדי המעסיק, לרבות בעלי שליטה (עד לתקרה של 12,380 ₪) אשר היו מועסקים ביום 31.12.2007 (להלן : "החבות לעובדי 2007"). מנגד, יש לבחון את היתרות שעומדות לזכות אותם עובדים בקופות אישיות לפיצויים המתנהלות על-שמם ( להלן - ”הזכויות הצבורות לעובדי 2007” ). אם החבות לעובדי 2007 גבוהה מהזכויות הצבורות לעובדי 2007, יש לייעד סכום מתוך כספי הקופה המרכזית לפיצויים לטובת מטרה זו (להלן - ”סכום לעובדי 2007").אם היתרה הכוללת בקופה המרכזית לפיצויים גבוהה מ 110% - מהסכום לעובדי 2007 יראו בסכום ההפרש כעודף אותו יש למשוך, כדלקמן :• סכום עודף, עד לגובה ההפקדות השוטפות לפיצויים בקופות אישיות לפיצויים של כלל עובדי המעסיק וללא תלות למועד תחילת העסקתם, יועבר מהקופה המרכזית לפיצויים למעסיק כתחליף להפקדות השוטפות לפיצויים העברה זו תוכל להתבצע רק לאחר שהמעסיק ביצע כבר את ההפקדות השוטפות לפיצויים.• ההעברה למעסיק תיחשב להכנסה בידיו לפי סעיף 3(ד) לפקודה ומנגד ההפרשות השוטפות לפיצויים שביצע המעסיק מותרות לו בניכוי לצרכי מס לפי סעיף 17(5) לפקודה.• אם המעסיק לא ינצל את העודף לטובת ההפקדות השוטפות לפיצויים כאמור לעיל, לא תותר לו בניכוי הוצאה לצרכי מס בגין ההפקדות השוטפות לפיצויים שביצע לקופות האישיות לפיצויים של כל העובדים, עד לגובה סכום העודף שקיים בקופה המרכזית לפיצויים ושלא נוצל למטרה זו. כדי למשוך את העודף יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:1. מילוי טופס - 417 בקשת מעסיק למשיכת סכום העודף בקופה מרכזית לפיצויים (חתום ע"י המעסיק ורו"ח).2. משלוח הטופס לקופה, בצירוף בקשה לאישור על כך שאין לה התנגדות למשיכת כספי העודפים.3. למלא בקשה לבית דין לעבודה לקבלת אישור למשיכת העודפים כאמור.4. למלא תצהיר מאומת ממנהל/ת העסק על כך שאין עוד חובות לפיצויים לעובדי 2007 כהגדרתם בחוזר.5. להגיש את הבקשה לבית הדין בצירוף טופס + 417 תצהיר + אישור הקופה לאי התנגדות למשיכה.6. לשלוח לקופה את אישור בית הדין למשיכה + טופס פדיון של הקופה + צילום צ'ק + פרוטוקול מורשה חתימה.​

הטיפ למלצרים הוא הכנסת המסעדה 

  בית הדין הארצי לעבודה קבע, לאחרונה, כי כספי הטיפ המשולמים למלצרים על ידי האורחים צריכים להיחשב, בכל הנוגע לדיני העבודה והביטוח הלאומי,  כהכנסות המסעדה ואילו הכנסות המלצרים מהטיפ, צריכות להיחשב כהכנסת עבודה ששולמה על ידי המעסיק.האמור מתייחס למלוא תשלומי הטיפ, גם אם שולמו ישירות למלצרים, גם אם לא עברו דרך קופת המסעדה וגם אם שולמו בנפרד מהתשלום עבור הארוחה. המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר לתשלום שכר עבודה למלצרים בלבד, ולא לעשות בהם כל שימוש לצורך תשלומי חובה, הפרשות לפנסיה או זכויות סוציאליות אחרות.הואיל ותשלומי התשר מהווים חלק משכר העבודה, הם גם מהווים חלק מהשכר לצורך קיום הוראות חוק שכר מינימום, והם נחשבים שכר לצורך הפרשות לפנסיה, פיצויים וכו'. החל מ-1.1.2019 חייב המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי עבור השכר שיכלול את הטיפ.

השמדת מלאי  

לעיתים מצטבר בעסק מלאי שלא נמכר מסיבות שונות, כגון: בלאי, השחתה, התיישנות וכו' ויש להשמידו. כמו כן, ישנם מצבים בהם על הנישום להשמיד מלאי מכוח הוראות שונות או מכח הנחיות של גופים שונים כגון: משרד הבריאות, משרד איכות הסביבה, משרד החקלאות וכדומה. בהוראת ביצוע מס הכנסה מספר 14/2018 (קישור להוראה) פורטו הכללים לפיהם על הנישום לפעול בעת השמדת מלאי.  ​

החוק לצמצום השימוש במזומן 

החל מ-1.1.2019 אוסר החוק לקבל או לשלם במזומן, כאשר מחיר העסקה עולה על 11,000 ₪ בידי עוסק במסגרת עסקו, או משכורת,  או 50,000 ₪ לגבי עסקה שאינה במסגרת עסק.סכום בשיעור 10% ממחיר העסקה, אך לא יותר מ-11,000 ש"ח או 50,000 ₪ כאמור, וכן מתנה, תרומה או הלוואה, אינו נחשב כ"מזומן".לגבי עורכי דין ורואי חשבון, מותרת עסקה במזומן עם מי שאינו עוסק, עד תקרה של 50,000 ₪.מחיר העסקה במכירת כמה פריטים יהיה מחיר כל פריט בנפרד, אלא אם הם נמכרים כחבילה אחת.מחיר העסקה בשירות מתמשך הינו המחיר שיש לשלם מדי תקופה.נאסר על עוסק לתת או לקבל "צ'ק פתוח"  ולהסב צ'ק ללא ציון שם ותעודת הזהות של המסב.​

ימי גיבוש לעובדים 

הנחייה חדשה שפורסמה לאחרונה על ידי רשות המסים מפרטת את אמות המידה המאפיינות, לגישת רשות המסים, את המקרים בהם ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים, כפעילות שבה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד ולפיכך יש להתירה בניכוי ואין לראות בה כהכנסת עבודה.תמצית ההנחייה מפרטת את התנאים, שבהתקיימותם ניתן לראות באירוע ככזה שבו טובת המעביד גוברת על הנאת העובד.יצויין כי יש לקיים, במצטבר, את כל התנאים :• צרכי העבודה מצדיקים עריכת אירוע גיבוש לעובדים. הדבר נכון לגבי מקומות עבודה בעלי מספר רב של עובדים, מאפייני עבודה הדורשים עבודת צוות וכיו"ב.• ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק ואין מדובר באירוע המאורגן על ידי העובדים.• ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם.• העובדים אינם זכאים לצרף בן/בת זוג לאירוע הגיבוש או לחלק ממנו.• פעילות הגיבוש נעשית במהלך שבוע העבודה (ולא בסופי שבוע)• לוח הזמנים של הפעילויות נקבע על ידי המעסיק.• הפעילות נערכת בישראל• מטרת הפעילות הינה שיפור איכות העבודה, סביבת העבודה והממשקים בין העובדים• הפעילות חייבת לכלול תוכן מקצועי דוגמת הרצאות ופעילות העשרה.• על המעסיק לוודא קיום תיעוד מבסס לקיומם של הכללים המפורטים לעיל• העלויות בהן נשיא המעסיק הן סבירות  ביחס לפעילות ומטרתה​

רישום רכב חברה על שם בעל מניות

 דיני הנאמנות מאפשרים קיום של נאמנות ורישום הבעלות ברכב חברה על שם בעל המניות. במקרה של רישום בעלות כאמור, האדם אשר על שמו רשום הרכב ישמש נאמן על הרכב והחברה היא ה"נהנית".דיני הנאמנות אינם מחייבים את רישום הנאמנות.יוער כי עמדת רשות המיסים אינה "אוהדת" את יצירת הנאמנות על כלי רכב, כאמור, אך נראה כי אין מניעה משפטית לרישום רכב בבעלות החברה על שם נאמן - בעל מניות.לצורך פעולה, כאמור, מומלץ לערוך הסכם נאמנות בכתב בין החברה לבין הנאמן על שמו רשום הרכב. יינתן על כך גילוי, מדי שנה, בדוחות הכספיים של החברה, תימסר הודעה לפקיד השומה והמידע על הנאמנות ייכלל בהצהרת ההון של הנאמן.בכל מקרה, מומלץ להיוועץ במשרדנו, בנושא זה, טרם נקיטת פעולה כלשהי.

גילוי מרצון

 רשות המסים פרסמה בדצמבר האחרון הודעה על הסדר גילוי מרצון חדש, שיכלול בקשות לגילוי מרצון ב-3 מסלולים : • בקשות מזוהות לגילוי מרצון (מסלול "רגיל")• בקשות אנונימיות לבירור חבות המס מול פקיד השומה (המסלול ה"אנונימי")• בקשות עם סכומי הון נמוכים, יחסית- עד 2 מיליון ₪ והכנסה חייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מ' ₪),  בהליך מקוצר (המסלול ה"מקוצר") ההסדר יהיה בתוקף עד 31.12.2019, למעט המסלול האנונימי שיתאפשר רק עד 31.12.2018.הבקשות יוגשו לסמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המסים ועל מנת לקצר את הטיפול בהן יחתום המייצג על טופס "אימות הדיווח על הון והכנסות פסיביות מחשבון בנק בחו"ל לצורך טיפול בבקשה לגילוי מרצון" בו הוא יאשר את נתוני ההון וההכנסות הנכללות בבקשה לגילוי מרצון, על בסיס האסמכתאות המתאימות שיצורפו לבקשה.לחוב המס יתווספו ריבית והפרשי הצמדה, כחוק. אם ייערך הסכם שומה והבקשה לא תיחשב כבקשה לתיקון הדוח, עלול לחול קנס גרעון בהתאם להוראת סעיף 191 לפקודה.אם הבקשה תיחשב כתיקון הדוח השנתי, יוטל עיצום כספי בגין האיחור בהגשת הדוח.על אף זאת, לפקיד השומה ישנה סמכות להקל או לוותר על הקנסות או העיצומים בהתאם לשיקולים שלהלן :• היקף ההכנסה החייבת עליה מדווח איננו מהותי• היחס בין חבות המס הכוללת בגין הגילוי מרצון לבין היקף הקנסות והעיצומים• מידת צייתנותו של הנישום לדיני המס• מצבו האישי והבריאותי של הנישום• שיקולים אחרים, ככל שיידרש. מקום בו מקורו של ההון הלא מדווח הוא בהכנסת חוץ שלא היתה חייבת בדיווח או במס בישראל, – לא יוטל מס.ניתן יהיה לקזז הפסדים  שנובעים מהגילוי מרצון, רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, לפי העניין, הנכללים במסגרת הגילוי מרצון, ורק בדנים הנכללות בגילוי מרצון.מס זר שהוטל על הכנסות בחו"ל, יזוכה כנגד המס שייקבע הגילוי מרצון. ​

פטור מהגשת דוח ליחידים 

 תקנות מס הכנסה קובעות שרה ארוכה של פטורים מהגשת דוחות שנתיים ליחידים למס הכנסה. האוכלוסיה העיקרית הזכאית לפטור הינם שכירים, שהכנסתם מתקבלת ממעסיק אחד, והכנסתם השנתית אינה מגעת כדי ה"רף" המחייב הגשת דוח. כמו כן נקבעו פטורים לבעלי הכנסות משכירות, הכנסות חוץ, ריבית, ניירות-ערך, אנרגיה מתחדשת ועוד. מרבית הפטורים המפורטים בתקנות מותנים בתקרות הכנסות מסוגים שונים ;• רף ההכנסה שמעליו יש חובה להגיש דוח שנתי, הינה הסכום החייב במס יסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה (640,000 ₪ בשנת 2017).• רף ההכנסה מניירות ערך החייבת בדיווח הינה מחזור מכירות שנתי של ני"ע בסך 2,500,000 ₪.• הפטור הקבוע בתקנות לגבי תושב חוץ לא יחול אם תושב החוץ חייב במס יסף.• יחיד שנחשב תושב ישראל לפי מבחן הימים הקבוע בפקודה, אך טוען כי הוא תושב חוץ, חייב בהגשת דוח.• הפטור אינו חל אוכלוסיות ספציפיות המפורטות בתקנות דוגמת נאמנים בנאמנויות, בעלי שליטה בחברות משלח-יד זרות, מי שעשו פעולות שנקבעו כפעולות חייבות בדיווח וכו'. ​

מיסוי השכרת דירות מגורים​ 

בחוזר הקודם שהעברנו לידיכם, דיווחנו כי בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין שרגא בירן פרסמה רשות המסים טיוטת הנחיות לפיהן ייקבעו חזקות באשר לסיווג הכנסה מהשכרת דירות למגורים על פי מספר הדירות המושכרות, כדלקמן : • הכנסה מהשכרה של עד 5 דירות תיחשב הכנסה פסיבית• הכנסה מהשכרה של 10 דירות מגורים ומעלה תסווג כהכנסה מעסקהשכרה של למעלה מ-5 דירות מגורים אך פחות מ-10 תיבחן על פי מבחנים שונים לשם קביעת אופי ההכנסה: הכנסה מעסק או הכנסה פסיבית. לפסיקת בית המשפט ומדיניות רשות המסים עשויה להיות השלכה מהותית על מחזיקי 5 דירות להשכרה או יותר, שהן דירות ישנות, אשר לא ניתן עוד לנכות בגינן פחת והוצאות מימון. בדירות חדשות שנרכשו לאחרונה, עשוי ניכוי הוצאות הפחת והמימון להביא לכך שחישוב חבות המס על בסיס המס השולי, לאחר ניכוי הוצאות, ייתן תוצאת מס נוחה יותר ממסלול המס של 10% על מלוא דמי השכירות.מחזיקי דירות ישנות הנהנים ממסלול המס המיטיב של 10%, בהיעדר זכות לניכוי הוצאות, עשויים לשפר את מצבם אם ינצלו את הפטור הליניארי ממס שבח (בשל הפטור על עליית ערך הדירות עד 1.1.2014), ייהנו ממיסוי נמוך ברכישת הדירה, ויצמצמו את החשיפה למיסוי ההכנסה מהשכרה לפי המס השולי, והיעדר הוצאות לניכוי. ​

...
...

03-644-2888​

office@rahav.co.il​

03-649-2090​

דבורה הנביאה 121 - קריית עתידים, תל-אביב

מלאו את הפרטים:​​

שליחה

*שדה חובה

תודה רבה! הטופס נשלח בהצלחה.

*שדה חובה

*שדה חובה

ונציג מטעמנו יצור עמך קשר בהקדם​​

03-644-2888​

office@rahav.co.il​