This is a subtitle for your new post

רשות המסים ומוסד לביטוח לאומי פוטרים ילדים בעלי נכות קשה מבדיקה כפולה בועדה רפואית (אחת לצורך קצבת נכות ושניה לצורך פטור ממס, הקלה במס רכישה וזכות למשיכת קופת גמל ע"י הורים). מעתה ילדים נדרשים לעבור ועדה רפואית אחת לכל התחומים הנ"ל. למידע נוסף ראו קישור להודעה https://taxes.gov.il/About/SpokesmanAnnouncements/Pages/sa270819-3.aspx

This is a subtitle for your new post

רשות המיסים פונה, בעת האחרונה, אל אלפי ישראלים אשר לגביהם קיים מידע כי הם סוחרים במטבעות קריפטוגרפים, במסגרת הליך אינטנסיבי לגביית מס מרווחים ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים. השאלה האם המטבעות הווירטואליים מהווים מטבע לגיטימי או לחילופין "נכס", המהווה באופיו מסלול השקעה, הוכרעה על ידי רשות המסים, ויש לה חשיבות משמעותית לעניין המס שיוטל על הרווח המופק מהמסחר במטבעות ; באם המטבע הווירטואלי נחשב מטבע, אזי עליית ערך בשוויו תחשב כ"הפרשי שער" אשר פטורים ממס בידי יחיד. לעומת זאת, במידה והמטבע הווירטואלי הינו "נכס" אזי הרווח שנוצר מעליית ערכו יהיה חייב במס בהתאם לאופי ההשקעה ויכול להתחיל (בידי יחיד) בשיעור מס של 25% ועד לשיעור של עד 47% (לא כולל מס יסף). לאחרונה, פורסם פסק דין מחוזי בעניין נועם קופל בו החליט השופט ד"ר ש. בורנשטיין לצדד בעמדת רשות המיסים כפי שהוזכרה לעיל. חרף זאת יוער כי בית המשפט מזכיר באמרת אגב כי ישנה אפשרות סבירה שבעתיד, ככל ויהיו שינויים במדיניות המונהגת כלפי המטבע על ידי המדינה, יכול ותתקבל הטענה כי הרווח ממכירת מטבע ווירטואלי תסווג כהפרשי שער הפטורים ממס. בד-בבד, ישנה אפשרות שהמסחר במטבעות הווירטואליים יגיע לכדי פעילות עסקית בידי מי שסוחר בהם ועל אותו רווח יחול שיעור המס השולי בנוסף למע"מ וביטוח לאומי. רשות המיסים מתייחסת גם לאפשרות של תשלום תמורה עבור נכס או שירות באמצעות המטבעות הווירטואליים, וקובעת כי יראו כתמורה את השווי ההוגן או לחילופין את המחיר הנקוב של המטבע הווירטואלי. משמע ; מי שהזמין פיצה ושילם בביטקוין, ייראה כמי שמכר נכס בשווי עלות הפיצה, וחייב בדיווח לפקיד השומה על רווח ההון שנצמח לו בחוזר מתייחסת רשות המיסים גם לשחלוף של מטבעות אחד בשני וקובעת כי בעת שחלוף נוצר למעשה אירוע מס וקמה חבות במס על הרווח שנוצר כתוצאה מהשחלוף. יוער כי גישה זו מעלה קשיים לא מעטים מכיוון שיש קושי ממשי בתחום המטבעות הווירטואליים לזהות את השווי של המטבע כאשר ההמרה היא בדרך של שחלוף במטבע אחר. כאמור, רשות המיסים פועלת במאמץ רב בכדי לאתר משקיעים, סוחרים וכורים בתחום המטבעות הווירטואליים. הפעולה כוללת שימוש בדרכים מגוונות ויצירתיות, לרבות מעקב אחר המשקיעים ברשתות החברתיות, בפורומים המתמחים במסחר במטבעות הווירטואליים, שימוש בהצלבות מידע מתוחכמות בין מידע שמגיע ממקורות שונים ואף איסוף מידע על המשקיעים מפלטפורמות המסחר השונות דרכן מתנהל המסחר. מאמצים אלו העניקו לרשות המיסים רשימה משמעותית של ישראלים בעלי פוטנציאל לרווח ממסחר כאמור, אשר על בסיסה נשלחו אליהם פניות שונות אשר חלקן כוללות דרישה לדיווח נקודתי ומצומצם יחסית רק לגבי תחום פעילות המטבעות הווירטואליים וחלקן כוללות אף דרישה להגשת דו"ח שנתי מפורט. יובהר כי רווח מעסקה במטבע וירטואלי, גם אם הוא במסגרת עסקה חד פעמית, מחייב דיווח לרשות המיסים, בתוף 30 ימים, כמו כל רווח הון שנצמח. אי דיווח במועד הינו עבירה פלילית. משקיע אשר לא דיווח על רווחים כנדרש וקיבל פניה מרשות המיסים צריך להיענות לפנייה ולמסור את הפרטים הנדרשים. באם הדרישה היא רק בנוגע לפרטי העסקאות שבוצעו אזי מדובר בשלב הראשון בנתונים "טכניים" אשר יש להעבירם כפי שהם. לעומת זאת, באם הפנייה היא להגשת דו"ח שנתי מלא אזי יש לתת את תשומת הלב על אופן הדיווח. יש להישמר, בעריכת הדיווח, ממצג אשר יכול ויכלול סממנים של פעילות עסקית במסגרת המסחר כאמור. סממנים כאלו יכולים להיות תדירות העסקאות, ההיקף הכספי שלהן, אופן המימון של המסחר, הידע והבקיאות של הנישום בתחום, משך זמן ההחזקה של המטבע עד למימושו ועוד. ככל והסממנים אשר הוזכרו יעידו על מאפיינים מסחריים, המשקיע יהיה חשוף להטלת שיעורי מס גבוהים, להטלת מע"מ על הרווח שנוצר לו וכאמור גם תשלומי ביטוח לאומי בשיעורים גבוהים יחסית. מי שמשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים, צריכים לשים לב כי יכול ויהיו גם יתרונות בדיווח על מסחר במטבעות הווירטואליים ; ככל שלנישום הפסדים ממסחר במטבעות וירטואליים, ניתן יהיה לקזז הפסדים אלה כנגד רווחים פסיביים אחרים (כגון, מכירת מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, מכירת ניירות ערך או נדל"ן) שצמחו או יצמחו לנישום בשנים שלאחר מכן. אם וככל שפעילות המסחר במטבעות תעלה כדי פעילות עסקית ויתגבשו הפסדים בגינה, הרי שניתן יהיה לקזז הפסדים אלה מכל הכנסה לרבות הכנסות ממשכורת.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, לאחרונה, כי כספי הטיפ המשולמים למלצרים על ידי האורחים צריכים להיחשב, בכל הנוגע לדיני העבודה והביטוח הלאומי, כהכנסות המסעדה ואילו הכנסות המלצרים מהטיפ, צריכות להיחשב כהכנסת עבודה ששולמה על ידי המעסיק. האמור מתייחס למלוא תשלומי הטיפ, גם אם שולמו ישירות למלצרים, גם אם לא עברו דרך קופת המסעדה וגם אם שולמו בנפרד מהתשלום עבור הארוחה. המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר לתשלום שכר עבודה למלצרים בלבד, ולא לעשות בהם כל שימוש לצורך תשלומי חובה, הפרשות לפנסיה או זכויות סוציאליות אחרות. הואיל ותשלומי התשר מהווים חלק משכר העבודה, הם גם מהווים חלק מהשכר לצורך קיום הוראות חוק שכר מינימום, והם נחשבים שכר לצורך הפרשות לפנסיה, פיצויים וכו'. החל מ-1.1.2019 חייב המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי עבור השכר שיכלול את הטיפ.

לעיתים מצטבר בעסק מלאי שלא נמכר מסיבות שונות, כגון: בלאי, השחתה, התיישנות וכו' ויש להשמידו. כמו כן, ישנם מצבים בהם על הנישום להשמיד מלאי מכוח הוראות שונות או מכח הנחיות של גופים שונים כגון: משרד הבריאות, משרד איכות הסביבה, משרד החקלאות וכדומה. בהוראת ביצוע מס הכנסה מספר 14/2018 ( קישור להוראה ) פורטו הכללים לפיהם על הנישום לפעול בעת השמדת מלאי.

החל מ-1.1.2019 אוסר החוק לקבל או לשלם במזומן, כאשר מחיר העסקה עולה על 11,000 ₪ בידי עוסק במסגרת עסקו, או משכורת, או 50,000 ₪ לגבי עסקה שאינה במסגרת עסק. סכום בשיעור 10% ממחיר העסקה, אך לא יותר מ-11,000 ש"ח או 50,000 ₪ כאמור, וכן מתנה, תרומה או הלוואה, אינו נחשב כ"מזומן". לגבי עורכי דין ורואי חשבון, מותרת עסקה במזומן עם מי שאינו עוסק, עד תקרה של 50,000 ₪. מחיר העסקה במכירת כמה פריטים יהיה מחיר כל פריט בנפרד, אלא אם הם נמכרים כחבילה אחת. מחיר העסקה בשירות מתמשך הינו המחיר שיש לשלם מדי תקופה. נאסר על עוסק לתת או לקבל "צ'ק פתוח" ולהסב צ'ק ללא ציון שם ותעודת הזהות של המסב.

This is a subtitle for your new post

דיני הנאמנות מאפשרים קיום של נאמנות ורישום הבעלות ברכב חברה על שם בעל המניות. במקרה של רישום בעלות כאמור, האדם אשר על שמו רשום הרכב ישמש נאמן על הרכב והחברה היא ה"נהנית". דיני הנאמנות אינם מחייבים את רישום הנאמנות. יוער כי עמדת רשות המיסים אינה "אוהדת" את יצירת הנאמנות על כלי רכב, כאמור, אך נראה כי אין מניעה משפטית לרישום רכב בבעלות החברה על שם נאמן - בעל מניות. לצורך פעולה, כאמור, מומלץ לערוך הסכם נאמנות בכתב בין החברה לבין הנאמן על שמו רשום הרכב. יינתן על כך גילוי, מדי שנה, בדוחות הכספיים של החברה, תימסר הודעה לפקיד השומה והמידע על הנאמנות ייכלל בהצהרת ההון של הנאמן. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ במשרדנו, בנושא זה, טרם נקיטת פעולה כלשהי.