משיכת עודפים מקופה מרכזית לפיצויים​

This is a subtitle for your new post

ביום 11.06.2017 פרסמה רשות המסים הנחייה העוסקת ביתרות צבורות בקופות מרכזיות לפיצויים.


בהנחייה (חוזר 04/2017) נקבע כי בדיקת העודף בקופה המרכזית לפיצויים ומשיכתו, תיעשה כל שנה עד ליום 31.03 של השנה העוקבת ; אם אין עודף בקופה, אין צורך בפעולה כלשהי ואין צורך לפצל את הכספים לקופות האישיות.


הכספים שנצברו בקופות המרכזיות לפיצויים נועדו להבטיח את זכויות הפיצויים של העובדים אשר תקופת העסקתם החלה לפני 31.12.2007 . משכך, יש לבחון את חבות הפיצויים לתום השנה (31/12/2018) לעובדי המעסיק, לרבות בעלי שליטה (עד לתקרה של 12,380 ₪) אשר היו מועסקים ביום 31.12.2007 (להלן : "החבות לעובדי 2007"). מנגד, יש לבחון את היתרות שעומדות לזכות אותם עובדים בקופות אישיות לפיצויים המתנהלות על-שמם ( להלן - ”הזכויות הצבורות לעובדי 2007” ). אם החבות לעובדי 2007 גבוהה מהזכויות הצבורות לעובדי 2007, יש לייעד סכום מתוך כספי הקופה המרכזית לפיצויים לטובת מטרה זו (להלן - ”סכום לעובדי 2007").


אם היתרה הכוללת בקופה המרכזית לפיצויים גבוהה מ 110% - מהסכום לעובדי 2007 יראו בסכום ההפרש כעודף אותו יש למשוך, כדלקמן :


• סכום עודף, עד לגובה ההפקדות השוטפות לפיצויים בקופות אישיות לפיצויים של כלל עובדי המעסיק וללא תלות למועד תחילת העסקתם, יועבר מהקופה המרכזית לפיצויים למעסיק כתחליף להפקדות השוטפות לפיצויים העברה זו תוכל להתבצע רק לאחר שהמעסיק ביצע כבר את ההפקדות השוטפות לפיצויים.


• ההעברה למעסיק תיחשב להכנסה בידיו לפי סעיף 3(ד) לפקודה ומנגד ההפרשות השוטפות לפיצויים שביצע המעסיק מותרות לו בניכוי לצרכי מס לפי סעיף 17(5) לפקודה.


• אם המעסיק לא ינצל את העודף לטובת ההפקדות השוטפות לפיצויים כאמור לעיל, לא תותר לו בניכוי הוצאה לצרכי מס בגין ההפקדות השוטפות לפיצויים שביצע לקופות האישיות לפיצויים של כל העובדים, עד לגובה סכום העודף שקיים בקופה המרכזית לפיצויים ושלא נוצל למטרה זו..



כדי למשוך את העודף יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:


1. מילוי טופס - 417 בקשת מעסיק למשיכת סכום העודף בקופה מרכזית לפיצויים (חתום ע"י המעסיק ורו"ח)


2. משלוח הטופס לקופה, בצירוף בקשה לאישור על כך שאין לה התנגדות למשיכת כספי העודפים.


3. למלא בקשה לבית דין לעבודה לקבלת אישור למשיכת העודפים כאמור.


4. למלא תצהיר מאומת ממנהל/ת העסק על כך שאין עוד חובות לפיצויים לעובדי 2007 כהגדרתם בחוזר.


5. להגיש את הבקשה לבית הדין בצירוף טופס + 417 תצהיר + אישור הקופה לאי התנגדות למשיכה.


6. לשלוח לקופה את אישור בית הדין למשיכה + טופס פדיון של הקופה + צילום צ'ק + פרוטוקול מורשה חתימה.

עזר לך? שתף הלאה!

By studio 14 03 Nov, 2022
This is a subtitle for your new post
By studio 14 03 Nov, 2022
רשות המסים ומוסד לביטוח לאומי פוטרים ילדים בעלי נכות קשה מבדיקה כפולה בועדה רפואית (אחת לצורך קצבת נכות ושניה לצורך פטור ממס, הקלה במס רכישה וזכות למשיכת קופת גמל ע"י הורים). מעתה ילדים נדרשים לעבור ועדה רפואית אחת לכל התחומים הנ"ל. למידע נוסף ראו קישור להודעה https://taxes.gov.il/About/SpokesmanAnnouncements/Pages/sa270819-3.aspx
By studio 14 03 Nov, 2022
רשות המיסים פונה, בעת האחרונה, אל אלפי ישראלים אשר לגביהם קיים מידע כי הם סוחרים במטבעות קריפטוגרפים, במסגרת הליך אינטנסיבי לגביית מס מרווחים ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים. השאלה האם המטבעות הווירטואליים מהווים מטבע לגיטימי או לחילופין "נכס", המהווה באופיו מסלול השקעה, הוכרעה על ידי רשות המסים, ויש לה חשיבות משמעותית לעניין המס שיוטל על הרווח המופק מהמסחר במטבעות ; באם המטבע הווירטואלי נחשב מטבע, אזי עליית ערך בשוויו תחשב כ"הפרשי שער" אשר פטורים ממס בידי יחיד. לעומת זאת, במידה והמטבע הווירטואלי הינו "נכס" אזי הרווח שנוצר מעליית ערכו יהיה חייב במס בהתאם לאופי ההשקעה ויכול להתחיל (בידי יחיד) בשיעור מס של 25% ועד לשיעור של עד 47% (לא כולל מס יסף). לאחרונה, פורסם פסק דין מחוזי בעניין נועם קופל בו החליט השופט ד"ר ש. בורנשטיין לצדד בעמדת רשות המיסים כפי שהוזכרה לעיל. חרף זאת יוער כי בית המשפט מזכיר באמרת אגב כי ישנה אפשרות סבירה שבעתיד, ככל ויהיו שינויים במדיניות המונהגת כלפי המטבע על ידי המדינה, יכול ותתקבל הטענה כי הרווח ממכירת מטבע ווירטואלי תסווג כהפרשי שער הפטורים ממס. בד-בבד, ישנה אפשרות שהמסחר במטבעות הווירטואליים יגיע לכדי פעילות עסקית בידי מי שסוחר בהם ועל אותו רווח יחול שיעור המס השולי בנוסף למע"מ וביטוח לאומי. רשות המיסים מתייחסת גם לאפשרות של תשלום תמורה עבור נכס או שירות באמצעות המטבעות הווירטואליים, וקובעת כי יראו כתמורה את השווי ההוגן או לחילופין את המחיר הנקוב של המטבע הווירטואלי. משמע ; מי שהזמין פיצה ושילם בביטקוין, ייראה כמי שמכר נכס בשווי עלות הפיצה, וחייב בדיווח לפקיד השומה על רווח ההון שנצמח לו בחוזר מתייחסת רשות המיסים גם לשחלוף של מטבעות אחד בשני וקובעת כי בעת שחלוף נוצר למעשה אירוע מס וקמה חבות במס על הרווח שנוצר כתוצאה מהשחלוף. יוער כי גישה זו מעלה קשיים לא מעטים מכיוון שיש קושי ממשי בתחום המטבעות הווירטואליים לזהות את השווי של המטבע כאשר ההמרה היא בדרך של שחלוף במטבע אחר. כאמור, רשות המיסים פועלת במאמץ רב בכדי לאתר משקיעים, סוחרים וכורים בתחום המטבעות הווירטואליים. הפעולה כוללת שימוש בדרכים מגוונות ויצירתיות, לרבות מעקב אחר המשקיעים ברשתות החברתיות, בפורומים המתמחים במסחר במטבעות הווירטואליים, שימוש בהצלבות מידע מתוחכמות בין מידע שמגיע ממקורות שונים ואף איסוף מידע על המשקיעים מפלטפורמות המסחר השונות דרכן מתנהל המסחר. מאמצים אלו העניקו לרשות המיסים רשימה משמעותית של ישראלים בעלי פוטנציאל לרווח ממסחר כאמור, אשר על בסיסה נשלחו אליהם פניות שונות אשר חלקן כוללות דרישה לדיווח נקודתי ומצומצם יחסית רק לגבי תחום פעילות המטבעות הווירטואליים וחלקן כוללות אף דרישה להגשת דו"ח שנתי מפורט. יובהר כי רווח מעסקה במטבע וירטואלי, גם אם הוא במסגרת עסקה חד פעמית, מחייב דיווח לרשות המיסים, בתוף 30 ימים, כמו כל רווח הון שנצמח. אי דיווח במועד הינו עבירה פלילית. משקיע אשר לא דיווח על רווחים כנדרש וקיבל פניה מרשות המיסים צריך להיענות לפנייה ולמסור את הפרטים הנדרשים. באם הדרישה היא רק בנוגע לפרטי העסקאות שבוצעו אזי מדובר בשלב הראשון בנתונים "טכניים" אשר יש להעבירם כפי שהם. לעומת זאת, באם הפנייה היא להגשת דו"ח שנתי מלא אזי יש לתת את תשומת הלב על אופן הדיווח. יש להישמר, בעריכת הדיווח, ממצג אשר יכול ויכלול סממנים של פעילות עסקית במסגרת המסחר כאמור. סממנים כאלו יכולים להיות תדירות העסקאות, ההיקף הכספי שלהן, אופן המימון של המסחר, הידע והבקיאות של הנישום בתחום, משך זמן ההחזקה של המטבע עד למימושו ועוד. ככל והסממנים אשר הוזכרו יעידו על מאפיינים מסחריים, המשקיע יהיה חשוף להטלת שיעורי מס גבוהים, להטלת מע"מ על הרווח שנוצר לו וכאמור גם תשלומי ביטוח לאומי בשיעורים גבוהים יחסית. מי שמשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים, צריכים לשים לב כי יכול ויהיו גם יתרונות בדיווח על מסחר במטבעות הווירטואליים ; ככל שלנישום הפסדים ממסחר במטבעות וירטואליים, ניתן יהיה לקזז הפסדים אלה כנגד רווחים פסיביים אחרים (כגון, מכירת מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, מכירת ניירות ערך או נדל"ן) שצמחו או יצמחו לנישום בשנים שלאחר מכן. אם וככל שפעילות המסחר במטבעות תעלה כדי פעילות עסקית ויתגבשו הפסדים בגינה, הרי שניתן יהיה לקזז הפסדים אלה מכל הכנסה לרבות הכנסות ממשכורת.
Share by: