רשות המיסים פונה, בעת האחרונה, אל אלפי ישראלים אשר לגביהם קיים מידע כי הם סוחרים במטבעות קריפטוגרפים, במסגרת הליך אינטנסיבי לגביית מס מרווחים ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים. השאלה האם המטבעות הווירטואליים מהווים מטבע לגיטימי או לחילופין "נכס", המהווה באופיו מסלול השקעה, הוכרעה על ידי רשות המסים, ויש לה חשיבות משמעותית לעניין המס שיוטל על הרווח המופק מהמסחר במטבעות ; באם המטבע הווירטואלי נחשב מטבע, אזי עליית ערך בשוויו תחשב כ"הפרשי שער" אשר פטורים ממס בידי יחיד. לעומת זאת, במידה והמטבע הווירטואלי הינו "נכס" אזי הרווח שנוצר מעליית ערכו יהיה חייב במס בהתאם לאופי ההשקעה ויכול להתחיל (בידי יחיד) בשיעור מס של 25% ועד לשיעור של עד 47% (לא כולל מס יסף). לאחרונה, פורסם פסק דין מחוזי בעניין נועם קופל בו החליט השופט ד"ר ש. בורנשטיין לצדד בעמדת רשות המיסים כפי שהוזכרה לעיל. חרף זאת יוער כי בית המשפט מזכיר באמרת אגב כי ישנה אפשרות סבירה שבעתיד, ככל ויהיו שינויים במדיניות המונהגת כלפי המטבע על ידי המדינה, יכול ותתקבל הטענה כי הרווח ממכירת מטבע ווירטואלי תסווג כהפרשי שער הפטורים ממס. בד-בבד, ישנה אפשרות שהמסחר במטבעות הווירטואליים יגיע לכדי פעילות עסקית בידי מי שסוחר בהם ועל אותו רווח יחול שיעור המס השולי בנוסף למע"מ וביטוח לאומי. רשות המיסים מתייחסת גם לאפשרות של תשלום תמורה עבור נכס או שירות באמצעות המטבעות הווירטואליים, וקובעת כי יראו כתמורה את השווי ההוגן או לחילופין את המחיר הנקוב של המטבע הווירטואלי. משמע ; מי שהזמין פיצה ושילם בביטקוין, ייראה כמי שמכר נכס בשווי עלות הפיצה, וחייב בדיווח לפקיד השומה על רווח ההון שנצמח לו בחוזר מתייחסת רשות המיסים גם לשחלוף של מטבעות אחד בשני וקובעת כי בעת שחלוף נוצר למעשה אירוע מס וקמה חבות במס על הרווח שנוצר כתוצאה מהשחלוף. יוער כי גישה זו מעלה קשיים לא מעטים מכיוון שיש קושי ממשי בתחום המטבעות הווירטואליים לזהות את השווי של המטבע כאשר ההמרה היא בדרך של שחלוף במטבע אחר. כאמור, רשות המיסים פועלת במאמץ רב בכדי לאתר משקיעים, סוחרים וכורים בתחום המטבעות הווירטואליים. הפעולה כוללת שימוש בדרכים מגוונות ויצירתיות, לרבות מעקב אחר המשקיעים ברשתות החברתיות, בפורומים המתמחים במסחר במטבעות הווירטואליים, שימוש בהצלבות מידע מתוחכמות בין מידע שמגיע ממקורות שונים ואף איסוף מידע על המשקיעים מפלטפורמות המסחר השונות דרכן מתנהל המסחר. מאמצים אלו העניקו לרשות המיסים רשימה משמעותית של ישראלים בעלי פוטנציאל לרווח ממסחר כאמור, אשר על בסיסה נשלחו אליהם פניות שונות אשר חלקן כוללות דרישה לדיווח נקודתי ומצומצם יחסית רק לגבי תחום פעילות המטבעות הווירטואליים וחלקן כוללות אף דרישה להגשת דו"ח שנתי מפורט. יובהר כי רווח מעסקה במטבע וירטואלי, גם אם הוא במסגרת עסקה חד פעמית, מחייב דיווח לרשות המיסים, בתוף 30 ימים, כמו כל רווח הון שנצמח. אי דיווח במועד הינו עבירה פלילית. משקיע אשר לא דיווח על רווחים כנדרש וקיבל פניה מרשות המיסים צריך להיענות לפנייה ולמסור את הפרטים הנדרשים. באם הדרישה היא רק בנוגע לפרטי העסקאות שבוצעו אזי מדובר בשלב הראשון בנתונים "טכניים" אשר יש להעבירם כפי שהם. לעומת זאת, באם הפנייה היא להגשת דו"ח שנתי מלא אזי יש לתת את תשומת הלב על אופן הדיווח. יש להישמר, בעריכת הדיווח, ממצג אשר יכול ויכלול סממנים של פעילות עסקית במסגרת המסחר כאמור. סממנים כאלו יכולים להיות תדירות העסקאות, ההיקף הכספי שלהן, אופן המימון של המסחר, הידע והבקיאות של הנישום בתחום, משך זמן ההחזקה של המטבע עד למימושו ועוד. ככל והסממנים אשר הוזכרו יעידו על מאפיינים מסחריים, המשקיע יהיה חשוף להטלת שיעורי מס גבוהים, להטלת מע"מ על הרווח שנוצר לו וכאמור גם תשלומי ביטוח לאומי בשיעורים גבוהים יחסית. מי שמשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים, צריכים לשים לב כי יכול ויהיו גם יתרונות בדיווח על מסחר במטבעות הווירטואליים ; ככל שלנישום הפסדים ממסחר במטבעות וירטואליים, ניתן יהיה לקזז הפסדים אלה כנגד רווחים פסיביים אחרים (כגון, מכירת מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, מכירת ניירות ערך או נדל"ן) שצמחו או יצמחו לנישום בשנים שלאחר מכן. אם וככל שפעילות המסחר במטבעות תעלה כדי פעילות עסקית ויתגבשו הפסדים בגינה, הרי שניתן יהיה לקזז הפסדים אלה מכל הכנסה לרבות הכנסות ממשכורת.